עקר I

עקר I
עֲקַרI ch. sam(עקרroot), to uproot Targ. 2 Kings 3:25. Targ. Jer. 1:10. Targ. Lam. 3:5; a. fr. Pa. עַקֵּר to uproot, destroy; to mutilate, hamstring. Targ. 2 Sam. 17:13; a. e.Ib. 8:4 (ed. Wil. עֲקַר Pe.). Targ. Josh. 11:6; a. e.Pes.115b קא מְעַקְּרֵי תכאוכ׳ they want to remove the tray before us. Ib. 113a לא תְעַקֵּר ככא, v. כַּכָּא; a. e. Ithpa. אִתְעַקַּר, Ithpe. אִתְעֲקַר, אִיעֲקַר 1) to be uprooted, detached, removed. Targ. Prov. 2:22. Ib. 24:31. Targ. Ps. 76:7; a. fr.Sabb.63b, v. וְלַד. Pes.101a ואִיתְעַקְּרָא ליה שרגא his lamp was upset. Y.Ab. Zar. II, 40c bot. ואִיתְעַקְּרוּן and they were ruined (their trade became extinct), opp. קמון they remained in the trade. Sabb.147b איע׳ תלמודיה his learning was uprooted; i. e. he forgot what he had learned; a. e. 2) to become impotent. Yeb.64b איע׳ מפרקיה דרבוכ׳ became impotent through sitting at the lectures of R. H. (by suppressing his needs). Keth.62b אִיעַקְּרָא דביתהו his wife had lost the faculty of conceiving; a. e.

Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. . 1903.

Игры ⚽ Поможем написать курсовую

Look at other dictionaries:

  • עקר — 1 v. היות מועתק, היות מועבר, היות מורחק, היות מגורש, היות מוסר, היות מוזז, היות מסולק, להיאלץ לעזוב, להישלח, להיאלץ לנטו 2 v. לבצע עיקור, לבצע סטריליזציה, לחטא, להפוך לסטרילי, לבצע טיפול בחום, להשמיד חיידקים, לטה 3 v. לגרום לעקרות, לגרום לסירוס,… …   אוצר עברית

  • עקר שן — הוציא שן מהפה {{}} …   אוצר עברית

  • עקר אותו מן היסוד — שירש, ביער, חיסל, סילק {{}} …   אוצר עברית

  • עקר את התחושה — גרם לתחושה להיעלם {{}} …   אוצר עברית

  • עקר את רגליו — הלך ממקומו, קם ללכת {{}} …   אוצר עברית

  • עקר ממקומו — עזב, נסע; שירש, ביער; הסיר, הרחיק, תלש; הגלה, גירש {{}} …   אוצר עברית

  • עקר מן השורש — ביער, שירש, מיגר, חיסל, הכחיד {{}} …   אוצר עברית

  • ויכוח עקר — ויכוח שאין לו תוצאות מעשיות, ויכוח עקר {{}} …   אוצר עברית

  • גבר עקר — חסר כוח גברא, מי שאינו יכול להוליד {{}} …   אוצר עברית

  • כדור עקר — כדור פגום, קליע סרק, קליע שלא התפוצץ {{}} …   אוצר עברית

  • אונן — 1 n. מאונן, המוציא זרע לא כדרך הטבע, המגיע לסיפוק מיני ע י גירוי עצמי; עקר, לא פור 2 v. להוציא זרע שלא כדרך הטבע, להגיע לסיפוק מיני ע י גירוי עצמי; להתבטל, לא לעשות כלו 3 v. להתלונן, להתרעם, להביע אי שביעות רצון, רצון, לקטר, לקבול, להתמרמר, לרטון …   אוצר עברית

Share the article and excerpts

Direct link
Do a right-click on the link above
and select “Copy Link”